צבע מאכל הם חומרים שמוסיפים למזון כדי לשפר או לשנות את הצבע שלו, בעיקר כדי להפוך אותו ליותר מושך לעין או להחזיר לו צבע שאבד בתהליך הייצור.

יש שני סוגים עיקריים:

צבעי מאכל טבעיים
מופקים ממקורות טבעיים כמו פירות, ירקות, תבלינים ואצות (למשל: סלק, כורכום, פפריקה, כלורופיל). הם נחשבים בדרך כלל “עדינים” יותר, אבל לפעמים פחות יציבים בחום או באור.

צבעי מאכל סינתטיים
מיוצרים בתהליכים כימיים בתעשייה. הם חזקים, יציבים וזולים יותר, ולכן נפוצים מאוד בממתקים, משקאות ומזון מעובד. חלקם מעוררים דיון ציבורי לגבי השפעות בריאותיות אפשריות, ולכן במדינות רבות יש פיקוח הדוק על הכמויות והסוגים שמותר להשתמש בהם.

באופן כללי, צבעי מאכל שמאושרים לשימוש נבדקים על ידי רשויות מזון (כמו FDA או רשויות אירופאיות), אבל עדיין יש אנשים שמעדיפים להימנע מהם או לבחור טבעיים בלבד.